אם בכל זאת מחפשים משקה שמאז ומעולם היה נחלת המעמדות
הנמוכים כנראה שהתשובה תהיה בירה (ולא שהמעמדות הגבוהים
התנזרו מהבירה או שאין לה גרסאות מיוחסות). הבירה המוכרת לנו
היום התפתחה באירופה, אך העיקרון של משקה המבוסס על
תסיסה ראשונית של דגנים רווח גם בחלקים אחרים של העולם.
הכנת בירה לא דורשת, באופן יחסי, לוגיסטיקה מורכבת (אין תהליך
זיקוק) וחומרי הגלם להכנתה הם דגנים, שמרים ומים (בסיסי בדיוק
כמו לחם). את הבירה היה קל וזול להפיק ומראשית ימי הביניים
הבירה (על גרסאותיה הרבות) היתה מרכיב יסודי בחיים של
האנשים הפשוטים באירופה. כולם שתו אותה, כל הזמן. למעשה
לדעת היסטוריונים במשך כל ימי הביניים אירופה היתה שיכורה. עד
כמה שזה ישמע לכם משונה, הבירה שימשה תחליף למים. נסביר:
אחרי התפרקות האימפריה הרומית אירופה חוותה נסיגה מנהלית
וטכנולוגית. במרבית הערים לא היו תשתיות ביוב ומרבית המים
הזמינים בערים הצפופות פשוט לא היו ראויים לשתייה. הבירה,
שכזכור מופקת באמצעות בישול, היתה ראויה לשתייה. בנוסף,
לבירה יש ערך קלורי רב והעניים באותם ימים לרוב לא היו אוכלים
יותר מארוחה אחת ליום. גם במובן הזה הבירה תרמה את חלקה
וכולם שתו אותה מילדים רכים, דרך נשים וזקנים. טוב, לא היו הרבה
זקנים (רוב האנשים לא חיו מעבר לגיל חמישים). למרבה המזל
צריכת הבירה של אירופה התמתנה, אך גם היום במערב ומרכז
אירופה היא המשקה האלכוהולי הנפוץ והנגיש ביותר (גם כלכלית)
וחלק מהדפוסים הקדומים של אירופה עדיין מהדהדים גם היום.
אפשר לראות את זה יפה במוסד המסבאה האירופאית ובעיקר
בפאבים של אנגליה ואירלנד. לפאבים מורשת עתיקה שמשמרת
דפוסי שתיה שמקורם בימי הביניים (באנגליה אפילו תמצאו כמה
פאבים שפועלים, ברציפות, מאז ימי הביניים). האנשים הפשוטים
נהגו לסגור בפאב את יום העבודה והרבה מאוד מהם עושים זאת גם
היום ולרוב באמצעות כוס בירה. אחרי שזה נאמר, יש חשיבות
לתקופה ולאזור, למשל, באזורים הצפוניים של אירופה והאימפריה
הרוסית, מילאו תזקיקי הוודקה תפקיד דומה לזה של הבירה. מנגד,
במקומות כמו יפן, אליהן הבירה הגיעה בשלב מאוחר יותר, היא
החלה את הפופולריות שלה דווקא בקרב המעמדות הגבוהים.