June 23, 2022 paneco paneco שתף

רייצ'ל מונטיפיורי

אז חשבתם שיין מייצרים בתנאים אידיאלים, מפנקים ואפילו רומנטיים?

אז זהו, שרוב הזמן זה ממש לא המקרה.

בשנים האחרונות ההתחממות הגלובלית נותנת את אותותיה גם בעולם היין, אפשר לומר בבטחה שזה כבר הרבה מעבר לאותות אלא מציאות יומיומית מאתגרת.

בסופו של דבר כל יקב, מהגדולים והמפורסמים בעולם ועד ליצרני הגראז' הביתי, כפופים לתנאי האקלים שלרוב יחרצו את גורלם.

"אתה יכול לעשות יין רע מענבים טובים, אבל אתה לא יכול לעשות יין טוב מענבים רעים".

לא משנה עד כמה היינן מוכשר, ולא משנה כמה המכשור מתקדם ביקב, אם הגפן והפרי החשוף נפגעו עוד כשהם מחוברים ל"חבל הטבור" בשל מקרה לא צפוי כמו גל חום קיצוני, כדורי ברד הרסניים שיורדים מהשמיים, ההשפעה על המוצר עלולה להיות הרסנית.

בעת שהמזג אויר משתגע: אין קיץ, אין חורף והאביב הוא כל העונות יחד, הטמפרטורות עולות ואיתן מגיעות הבצורת והשרפות, כל העולם נושא את עיניו לאזור שנמצא ממש מתחת לאף שלנו.

הנגב

עם טמפרטורות שנוסקות אל-על במהלך היום כשהשמש קופחת ולוהטת, טמפרטורות צונחות באופן דרסטי בלילה, ומיעוט במשקעים, איך זה שהפרי העדין שורד? יותר מזה, איך מייצרים בתנאים כאלה יין איכותי?

אז נתחיל בעובדה חשובה, הנגב פרח כבר בעבר. ייצור יין בנגב הוא לא חדש או טרנד חולף, אפשר לומר שהנגב הוא "היפיפייה הנרדמת" שהתעוררה ובגדול.

לא ניכנס להיסטוריה, לגתות בנות ה-2000 שנה שנמצאו בנגב, או לשאלה למה בעצם הפסיקו לייצר יין בנגב. אנחנו ניתקע מעט על ה-איך?

בעידן שבו עולם היין מתמודד עם בצורות לא אופייניות וטמפרטורות חמות מהרגיל, התשובה היא לעבוד עם מה שיש.

השקיה

 אז כמו שכולנו יודעים, גשם לא יורד במדבר לעיתים קרובות, וכשיורד גורם לשיטפונות עוצרי נשימה. אחת השיטות להשקיית הגפנים היא על ידי "פתיחת הסכר": הכורם רוצה שהשיטפון יעבור בין כל הגפנים במלוא עוצמתו. נשמע הרסני? בטווח הארוך המים מהשיטפון הגועש מחלחלים לבורות קטנים, שמשמשים כמאגרי מים שיספיקו לגפן במשך זמן ארוך, עד גל המשקעים הבא.

גם שימוש בטפטפות פותר הרבה מסוגיית ההשקיה. ישראל מובילה בפיתוח שיטות השקיה חסכוניים ומדויקים. על ידי מערכת טפטפות הכורם יכול לספק מים לגפן במידה מדויקת עם נזק מינימלי.

בשלבי הגידול השונים הבינו שדווקא השקיה מועטה (שבנגב מאד קל ליישם), עד לכדי "הצמאת" הגפנים, מאפשרת יצירת גרגרי ענבים קטנים עם טעמים עוצמתיים וצבעים עזים יותר.

הצלה בפני השמש הקודחת?

כאן הגפן עצמה היא הפתרון. מטים ופותחים את הזמורות ועלים העליונים שיתפקדו כמו שמשייה, שמגנה על הפרי מנזקי השמש החזקה.  

גובה

חלק מהכרמים בנגב מגיעים לגובה של עד 800 מטר מעל פני הים, זהו גורם קריטי והכרחי לייצור יין איכותי יותר, האקלים בגובה מאפשר עונת גידול ארוכה יותר וכתוצאה מכך טעמים וניחוחות מורכבים יותר. הלילות הקרירים מסייעים לשמר חומציות בענב וטאנינים מפותחים יותר התורמים ליינות ראויים יותר להתיישנות.

לבחור נכון

 בחירת זנים עמידים היא קריטית לגידול בתנאי האקלים של הנגב. זנים שתנאים קיצוניים אלו דווקא יעצימו את הטוב ולא יהפכו למשימה בלתי אפשרית. זנים כמו: סירה, פטיט ורדו, פטיט סירה, שנין בלאן, ויונייה ועוד יכולים לעבוד מצויין.

ע"י חיבור של כנה (שורשים) של זן עמיד וחזק, לרוכב (ראש הגפן עם הפרי) של זן עדין ורגיש יותר, ניתן לשפר את הסיכויים לגידול זני ענבים נוספים שקשים יותר לגידול גם בתנאים אידיאלים .

בעבר היתה קיימת הנחת היסוד שאפשר לייצר רק יין אדום בנגב, כי זני ענבים לבנים הם רגישים יותר, שדורשים תנאים של לא פחות ממלון 4 כוכבים. כיום מיוצרים בנגב יינות לבנים לא פחות ממופלאים! לדוגמא שנין בלאן מככב כזן שמיוצרים ממנו יינות לבנים מדבריים עם הרעננות שאנחנו מחפשים וחספוס ייחודי. יש שיגידו שהיינות הלבנים מהנגב טובים יותר מהאדומים.

יש גם צדדים חיוביים בגידול גפן במדבר?

כן! פחות מזיקים. בגלל תנאי מזג האויר המאד יבש יש פחות מזיקים שפוגעים בגפן (שבדרך כלל משגשגים בתנאים יותר לחים).

פריחה

כיום יש מאזור הנגב כ-20 יקבים שמייצרים יינות ששווה לדבר עליהם. הם התאגדו ושהקימו את מועדון יקבי המדבר, מה שמוכיח שאפשר להפריח את השממה ויותר מזה לתת לעולם היין כלים להתמודד עם האתגרים שרק יחריפו.

ואנחנו? מתגאים ונהנים מיינות איכות שמספרים סיפור קצת אחר על הארץ שלנו.