ב-1 בינואר 1934 חברת ג'ון ווקר ובניו קיבלה צו מלכותי מהמלך ג'ורג' ה-5 לספק וויסקי לבית המלוכה הבריטי. הצו המלכותי עדיין מוצג לראווה בבית ג'ון ווקר המקורי.

בסוף המאה ה-20 הצטרף ג'וני ווקר בלו לייבל, שנחשב ליצירת אמנות בתחום הבלנדרים, לרד לייבל ולבלאק לייבל האיקוניים. מגוון המשקאות עטורי הפרסים התרחב עוד לאחר שהצטרפו אליו ג'וני ווקר גולד ריזרב וג'וני ווקר פלטינום לייבל. כיום, ג'וני ווקר הוא מותג הוויסקי הגדול ביותר בעולם והסלוגן האהוב שלו אומץ ברחבי העולם כביטוי להסתערות קדימה, כמילות עידוד, כביטוי מלא שמחה לאופטימיות וכעצה הטובה ביותר שמישהו יוכל לתת לכם:

KEEP WALKING
Johnnie’s story

סיפורו של וויסקי ג'וני ווקר מתחיל כמובן בסיפורו של האדם שעל שמו הוא נקרא. השנה היא 1819 ואביו של ג'ון ווקר הלך לעולמו. אך ג'ון לא נתן למציאות הקשה לעצור אותו. לא היה לו זמן להתאבל, הפרנסה הייתה חשובה יותר. תוך שנה, החווה של משפחת ווקר נמכרה והכסף שימש את ג'ון לפתיחת חנות מכולת בעיר הסקוטית השוקקת קילמרנוק. זה היה צעד חכם וג'ון גילה שיש לו חוש טבעי לעסקים.

לג'ון היה גם חוש טבעי לוויסקי. באותם ימים, רוב חנויות המצרכים מכרו כמה סוגי סינגל מאלטים אך לא באיכות קבועה. ג'ון רצה ליצור משקה איכותי באיכות גבוהה והתחיל לערבב את סוגי הוויסקי השונים כדי ליצור משקה בעל איכות גבוהה שתישמר לאורך זמן. מהלך זה הוכיח את עצמו כחכם מאוד והוויסקי החדש הפך לפופולארי בחנות של ג'ון.

ג'ון נפטר ב-1857, לאחר שחי חיים עשירים ומשגשגים, והשאיר לבנו אלכסנדר עסק מצליח מאוד. באותה תקופה בריטניה עמדה בלב המהפכה התעשייה התעשייתית ושגשגה במהירות. מסילת הרכבת בדיוק הוקמה בקילמרנוק והרכבת הביאה סחורות לספינות שיצאו לשוט ברחבי העולם.

בדומה לאביו, גם לאלכסנדר ווקר היה חוש עסקי מפותח והוא זיהה הזדמנות יקרה מפז בעסק שירש.
ב-1867 הוא השיק את התערובת המסחרית הראשונה של ג'וני ווקר וקרא לה «Old highland Whiskey». הוא יזם צעד נבון במיוחד והעסיק קברניטי ספינות כסוכני מכירות שייבאו וויסקי לכל מקום אליו הם שטים. אלכסנדר החל להשתמש בבקבוקים מרובעים כדי למנוע את שבירת הבקבוקים והבטיח כי הרבה יותר בקבוקים יגיעו שלמים ובטוחים ליעדם. בנוסף, הוא הוסיף לבקבוקים תווית ייחודית שהודבקה באלכסון של 24 מעלות כדי שתבליט אפילו עוד יותר את הבקבוקים שלו משאר סוגי הוויסקי.

ב-1899 עבר שוב העסק מאב לבן. הפעם היה תורו של אלכסנדר למסור את החברה לשני בניו, אלכסנדר הבן וג'ורג' הראשון היה מאסטר בלנדר בחברה והשני איש עסקים מיומן. ב-1909 החליטו הבנים לשנות את שמו של מבחר הבקבוקים החדש לפי הצבעים שעל התוויות הייחודיות. כך נולדו ג'וני ווקר רד לייבל וג'וני ווקר בלאק לייבל. בערך באותה תקופה שרבט טום בראון, שנחשב לאחד הציירים המובילים בזמנו, רעיון ללוגו על תפריט במהלך ארוחת צהריים. אלכסנדר וג'ורג' אימצו את רעיון «האדם הפוסע» שצייר בראון ובין רגע הפך ג'ון ווקר שהיה בעל מכולת פשוט, לגבר מהודר בן המעמד הגבוה.

עד שנת 1920 הוויסקי של ג'וני ווקר כבר נמכר ב-120 מדינות וככל שהמאה ה-20 התקדמה, הוא הפך לחלק מהתרבות העולמית: המשקה הונצח על ידי כותבי שירים ובמאים, נערץ על ידי שחקנים ואנשי החברה הגבוהה ונלגם בהנאה על ידי פוליטיקאים, ספורטאים, גברים ונשים.

the drink history

במאה ה- 12 האלכוהול החל לעשות את דרכו לאירופה. התיעוד הכתוב המוקדם ביותר לתהליך הזיקוק בסקוטלנד הוא מהמאה ה-15: ב-1494 הוציא המלך הוראה לייבא לתת בכמות שתספיק לייצור של לפחות 500 בקבוקים של אקווה ויטה - «מי החיים» בלטינית. השם ל»מי החיים» בסקוטית גאלית הוא Uisege Beatha - ממנו נגזרה המילה «וויסקי». הוויסקי המוקדם ביותר היה משקה די מעורר וזוקק כמעט רק על ידי נזירים. הוויסקי כמעט אף פעם לא עבר יישון והיה בעל טעם מאוד גולמי, כיאה למשקה ששימש בעיקר בתור תרופה לכל מחלה מוכרת כמעט, מאבעבועות רוח ועד שיתוק.

ואז הגיע הנרי השמיני שפיזר את המנזרים, גירש את הנזירים וגרם להכנת הוויסקי לעבור אל תוך בתים ונחלות סקוטיים. לאורך זמן, המזקקות הביתיות גרמו לעידון טעמו של הוויסקי ואנשים החלו לגלות את העונג שבשתייה שלו. נריץ קדימה למאה ה-19, לתקופה בה הוויסקי הפך לחלק משגרת יומם של הסקוטים והיה ניתן להשיג סוגים רבים בחנות המכולת המקומית. הצרה הייתה בטעם שלהם, שלא תמיד שמר על רמה אחידה - הוויסקי שנהנית ממנו אתמול, יכול להיות עם טעם שונה לחלוטין היום.

עבור בחור צעיר אחד בשם ג'ון ווקר, בעליה של מכולת בעיירה הסקוטית קילמרנוק, זה לא היה טוב מספיק. הוא רצה שהלקוחות שלו יהנו מאיכות וטעם זהים פעם אחר פעם אחר פעם. לכן הוא החל לערבב כמה סוגי וויסקי יחד עד שהצליח ליצור וויסקי שהוא התגאה לשים את שמו עליו. והשאר, כמו שאומרים, הוא היסטוריה.

the making of

הייצור של וויסקי סקוטי (סקוטש) הוא מלאכה עתיקה שהתפתחה והשתכללה לאורך זמן ועברה ממזקקות ביתיות לייצור תעשייתי. דברים רבים משפיעים על הטעם הסופי ועל אופיו של הוויסקי, החל מסוגי הדגנים והשמרים המשמשים לייצורו, דרך צורתה של המזקקה ועד לחומר ממנו עשויה החבית וכמה זמן המשקה יושן בה. כך למעשה הצליחה סקוטלנד לייצר מגוון כה רחב של המשקה הלאומי שלה, מהוויסקי העוצמתי של החוף והאיים המערביים ועד לוויסקי המעודן יותר של האזור המזרחי.

מהם היסודות להכנת סקוטש אמיתי?
הכנת הוויסקי מתחילה בדגנים. דגנים עשירים בעמילנים שצריך להפוך לסוכרים מסיסים כדי להכין מהם אלכוהול. התהליך הזה קורה באופן טבעי במהלך הנבטה, ולכן מוסיפים מים חמים לתערובת הדגנים עד שהיא מתחממת והדגנים חושבים שהגיע זמן לגדול. תהליך זה נקרא הלתתה.
תהליך הגדילה נעצר על-ידי ייבוש הדגנים בתנור. לעיתים משתמשים בעשן כבול כדי לייבש את הדגנים ולהקנות להם טעם ייחודי. לאחר מכן הדגנים נטחנים כדי שיהיה ניתן לערבב אותם עם מים.

לאחר מכן מערבבים עם הדגנים מים חמים כדי לחלץ מהם את הסוכרים והנוזל החם והמתוק המתקבל עובר סינון וקירור. לאחר מכן מוסיפים לנוזל שמרים כדי להתסיס אותו ומתקבל נוזל המזכיר בירה.
הבירה עוברת זיקוק פעמיים כדי להפחית את כמות המים בנוזל ולהעלות את ריכוז האלכוהול והטעם. הזיקוק כולל הרתחה של הנוזל במיכל גדול הנקרא מזקקה העשוי בדרך-כלל מנחושת. נאמר כי «השיחה בין המזקקה לנוזל היא הזרז של הטעם».

הנוזל המתקבל לאחר תהליך הזיקוק מועבר לטיפול מיוחד בחביות עץ אלון, שם הוא מתיישן לפחות 3 שנים לפני שהוא יכול להיקרא סקוטש באופן חוקי. כיום, מותג ג'וני מייצר יותר וויסקי מכל בית וויסקי אחר בעולם. הוא גם מחזיק במאגרי הוויסקי הגדולים ביותר בעולם, הכוללים סוגי וויסקי נדירים במיוחד ממזקקות מפורסמות כגון פורט אלן וברורה.

How to drink?

אין דרך נכונה או לא נכונה לשתות וויסקי, כל עוד אתם נהנים ממנו, זה מה שחשוב. אבל, יש כמה טכניקות שיכולות להעצים את החוויה של שתיית וויסקי ולהפוך אותה לעוד יותר מענגת. ישנם כמה דברים חשובים שצריך לקחת בחשבון לפני שמגיעים לוויסקי עצמו:

בחירת הכוס

כוס אולדפשן טובה ומוצקה (כוס זכוכית נמוכה עם תחתית כבדה) תתאים אם אתם שותים את הוויסקי שלכם נקי או עם מעט מים או קרח. למשקאות וויסקי «גבוהים», השתמשו בכוס יי בול - כוס גבוהה, צרה בעלות דפנות חלקות.

טמפרטורה רצויה

יש לה השפעה משמעותית על הטעם הראשוני והטעמים המורגשים בפה ובחיך לאחר הלגימה. לג'וני ווקר גולד לייבל ריזרב יש מרקם דבשי, בעוד שג'וני ווקר דאבל בלאק שחומם בעוד מועד מעורר ארומות של פודינג תאנים חם.

המשקה עצמו

פשוט מזגו את הוויסקי לתוך הכוס בכמות הרצויה לכם, החזיקו את הכוס בבסיסה, הניחו את האף שלכם בפתח הכוס ושאפו בעדינות. מומחים יעדיפו להשתמש בכוס מיוחדת להרחת וויסקי הנקראת סניפטר. זו כוס המאפשרת לאדי הריח להתרכז והופכת את הניחוח לעז יותר. כעת קחו לגימה, אפשרו לעצמכם להתענג על הטעם בכך שתלגמו באיטיות ותאפשרו לוויסקי להתגלגל על החיך במשך 10 שניות ואף יותר, לפני שתתנו לו להחליק בגרון. וויסקי טוב יעורר בכם השוואות למגוון רחב של טעמים וריחות שחוויתם בעבר. הם יהיו אישיים מאוד וייחודיים לכם, אין כאן נכון או לא נכון.

מוצרי ג'וני ווקר